מחקר חדש הבוחן פרבנים שנמצאו ברקמות סרטניות בשד מעלה אצבע מאשימה כלפי אנטיפרסיפרנט (דאודורנט המונע זיעה) ומוצרי קוסמטיקה אחרים שעלולים לגרום להגדלת הסיכון לסרטן השד (1)
מאמר זה מבוסס ברובו על תירגום של מאמר אצל ד”ר מרקולה (2)
המחקר, אשר נסקר גם במאמר המערכת שפורסם ב- Journal of Applied Toxicology, בחן גידולים שהופיעו בשד וקבע כי ריכוזים גבוהים יותר של פרבנים נמצאו ברבע העליון של השד ואזור בית השחי, שם בדרך כלל שמים antiperspirants .
פרבנים הם חומרים כימיים המשמשים כחומרים משמרים בדיאודורנטים ומוצרי קוסמטיקה רבים, כמו גם קרם שיזוף. מחקרים קודמים הראו כי יש לפרבנים פעילות דומה לאסטרוגן בתאי סרטן השד.
מרכיב נוסף של antiperspirants, כלוריד אלומיניום, נמצא פועל באופן דומה לאופן הפעולה של אונקוגנים (גן שעבר מוטציה בצורה שגויה ויכול לגרום להפיכת תאים לממאירים). עפ”י המחקר נראה ש”קיים חשש כי תרכובות אלה אינן בטוחות כמו שנחשבו בעבר ומוצדקים מחקרים נוספים בתחום”.
יתר על כן: “הנתונים של מחקר עדכני זה, כוללים את הבדיקה המקיפה ביותר של פרבנים בשד האנושי שפורסמה עד כה, דבר מחזק מחקרים קודמים ומעלה מספר שאלות על נושא הפרבנים כולו, השימוש בו במוצרי טיפוח והשפעתו על בריאות האדם”.
N-propylparaben 16.8 Methylparaben 16.6 n-butylparaben 5.8 ethylparaben 3.4 isobutylparaben 2.1
בעוד antiperspirants הם מקור נפוץ של פרבנים, החוקרים מציינים כי לא ניתן לקבוע את מקור הפרבנים ברקמות, 7 מתוך 40 החולים על פי הדיווחים לא השתמשו בדאודורנטים בחייהם. מה שאומר שפרבנים, ללא קשר למקורם יכולים להצטבר ביולוגית ברקמת השד.
המקורות לפרבנים הינם רבים. ניתן למצוא פרבנים במגוון רחב של מוצרי טיפוח וקוסמטיקה אישיים, כמו גם בתרופות. עם זאת, נראה כי המסלול העורי היא הצורה החשובה ביותר של החדירה. במאמר המערכת פיליפ הארווי ודוד אוורט מסבירים מדוע:
“… [T] המסלול העורי נחשב לחשיפה הסבירה יותר כאשר אסטרים שלמים מזוהים. כאשר הפרבנים נכנסים דרך הפה המערכת המטבולית והפעילות בכבד גורמת לפירוק שלהם ל – P-hydroxybenzoic , לכן החשיפה העורית היא החשיפה הסבירה כאשר ידוע שפרבנים חודרים דרך העור ולא מתפרקים. Ishiwatrai et.al. (2007) הראה שפרבנים חודרים דרך העור ונשארים ללא פירוק בעור.
החוקרים מציינים כי מחקר אחד על עכברים משנת 1956 משמש עדיין “ככלי הערכה מרכזי שעליו הוכחה בטיחות האדם”!?
הם כותבים: “זה עשוי להיות מקובל כאשר עוסקים בכימיקלים מסוימים שבהם קיימת חשיפה מוגבלת של אנשים, אבל לא עבור כימיקלים כגון פרבנים שלהם נחשפת אוכלוסייה גדולה, ואשר מראים ריכוזי רקמות משמעותיים”, יתר על כן, כמעט כל המחקרי רעילות מבוססים על חשיפה דרך הפה כלומר, הערכת הסיכונים, על פי הארווי אוורט, הם הערכה בלבד ללא שום חיזוקים מדעיים מספקים.
הפעילות האסטרוגנית של פרבנים’ אסטרוגנים, בין אם סינטטים או טבעיים הם גורם הסיכון העיקרי לסרטן השד. כ-20 מחקרים שונים קבעו כי לפרבנים יש פעילות אסטרוגנית, מה שהופך אותם רלוונטים כשמדובר בסרטן שרגיש לאסטרוגן. תירוץ נפוץ הבא להגן על היעדר מחקרים על הפרבנים, הוא שפעילות הפרבנים חלשה במונחים של עוצמה. לדוגמה, propylparaben ו butylparben הם כ-30,000 ו-10,000 חלשים יחסית לאסטרדיול, בהתאמה.
“עם זאת, אסטרדיול קיים ברקמת השד בכמויות זעירות מאוד. הריכוזים של פרבנים שנימצאו ברקמות החולות היו פי מיליון מאשר ריכוז האסטרדיול ולכן גם בהתחשב בפעילות החלשה יותר שלהם, במקרה זה הכמות משמעותית יותר” הארווי ואוורט
אבל זה לא הכל. מחקר מ- 2011 דיווח כי methylparaben גורם לתאי שד אנושיים להיות עמידים יותר בפני אפופטוזיס (הרס טבעי של תאים), אשר, על פי המחברים יכול לספק את הבסיס המולקולרי של התפשטות גידול ממאיר. הארווי אוורט גם מצטטים מחקר אחר משנת 2007, אשר מצא כי propylparaben ו- butylparben עלולים לגרום נזק ל- DNA.
שיעורי סרטן השד גדל בעשורים האחרונים, בקורלציה עם גורמי סגנון חיים רבים אשר עברו שינוי משמעותי במשך הזמן הזה כמו תזונה, השמנה, שימוש במוצרי טיפוח המכילים כימיקלים לא בדוקים ועוד. גידולים ממוקמים באופן לא פרופורציונלי ברבע העליון החיצוני של השד, וגידולים רבים יותר נמצאים בשד השמאלי, מה שמראה שזה יכול להיות קשור למוצרים הנמרחים על העור באזורים אלה (רוב האנשים הם ימניים, מה שיכול להפוך את המריחה בצד שמאל יותר משמעותית מאשר בימין)
לדעתי, אחת מתצפיות המפתח של הארווי אוורט היא:
האמירה שאין ראיות כי מוצרי טיפוח כ- antiperspirants או דיאודורנטים קשורים לסרטן השד “הוא נכון טכנית, אבל רק בגלל שלא נערכו כל מחקרים על מנת לחקור את כל קשרי הגומלין. טענות אלה מספקות ביטחון שווא ומסתירות את חוסר הראיות והידע האמפירי בנושא”.
כמו פרבנים, גם מלחי אלומיניום יכולים לחקות אסטרוגן, ממש כמו במחקר המוצג, מחקרים קודמים הראו כי אלומיניום נספג ונשאר ברקמות השד(4) . החוקרים הציעו להשתמש בעלייה ברמות של אלומיניום כסמן ביולוגי לזיהוי נשים בסיכון גבוה לפתח סרטן שד.
מלחי אלומיניום יכולים להוות עד כ-25% מנפח של antiperspirants מסוימים, וכן סקירה של מקורות נפוצים של חשיפה לאלומיניום עבור בני אדם מצאו כי שימוש ב-antiperspirant יכול להגדיל באופן משמעותי את כמות האלומיניום הנספג על ידי הגוף. על פי הסקירה, לאחר יישום בבית-שחי אחד של antiperspirant, עד 0.012% אלומיניום יכול להיספג (5 ). זה אולי לא נשמע הרבה, עד שמכפילים את זה בפעם-פעמיים ביום למשך תקופה ארוכה מהחיים, מה שמצטבר לחשיפה מאסיבית לרעל אלומיניום שלא אמור להיות בגוף שלך. אלומיניום עלול להיות יותר רעיל מכספית ומלבד החיסונים ה-antiperspirant שלך עשוי להיות המקור הגדול ביותר שלך לחשיפה למתכת רעילה זו!
יש הטוענים שאלום מורכב ממולקולות גדולות מדי על מנת להיספג לעור, אך מולקולות אלו מתפרקות לחומצה גופרתית ואלומיניום במגע עם מים תוך עיכוב צמיחה של חיידקים גורמי ריח, וגם בהם יש אלומיניום בכמות רבה.
מקורות:
מאמר זה מבוסס ברובו על תירגום של מאמר אצל ד”ר מרקולה (2)
המחקר, אשר נסקר גם במאמר המערכת שפורסם ב- Journal of Applied Toxicology, בחן גידולים שהופיעו בשד וקבע כי ריכוזים גבוהים יותר של פרבנים נמצאו ברבע העליון של השד ואזור בית השחי, שם בדרך כלל שמים antiperspirants .
פרבנים הם חומרים כימיים המשמשים כחומרים משמרים בדיאודורנטים ומוצרי קוסמטיקה רבים, כמו גם קרם שיזוף. מחקרים קודמים הראו כי יש לפרבנים פעילות דומה לאסטרוגן בתאי סרטן השד.
מרכיב נוסף של antiperspirants, כלוריד אלומיניום, נמצא פועל באופן דומה לאופן הפעולה של אונקוגנים (גן שעבר מוטציה בצורה שגויה ויכול לגרום להפיכת תאים לממאירים). עפ”י המחקר נראה ש”קיים חשש כי תרכובות אלה אינן בטוחות כמו שנחשבו בעבר ומוצדקים מחקרים נוספים בתחום”.
יתר על כן: “הנתונים של מחקר עדכני זה, כוללים את הבדיקה המקיפה ביותר של פרבנים בשד האנושי שפורסמה עד כה, דבר מחזק מחקרים קודמים ומעלה מספר שאלות על נושא הפרבנים כולו, השימוש בו במוצרי טיפוח והשפעתו על בריאות האדם”.
99% דוגמאות רקמה של סרטן השד מכילים פרבנים
המחקר המדובר שבוצע על ידי Barr et.al. גילה אחד או יותר אסטרים של paraben ב-99% מתוך 160 דגימות רקמה, שנאספו ב-40 כריתות שד.( 3) ב-60% מהדגימות, כל חמשת האסטרים של paraben היו נוכחים. אין קשר בין ריכוז ה- paraben והגיל, משך ההנקה, מיקום הגידול ועוד. הערכים החציוניים בננוגרם ברקמות של חמש הכימיקלים היו:N-propylparaben 16.8 Methylparaben 16.6 n-butylparaben 5.8 ethylparaben 3.4 isobutylparaben 2.1
בעוד antiperspirants הם מקור נפוץ של פרבנים, החוקרים מציינים כי לא ניתן לקבוע את מקור הפרבנים ברקמות, 7 מתוך 40 החולים על פי הדיווחים לא השתמשו בדאודורנטים בחייהם. מה שאומר שפרבנים, ללא קשר למקורם יכולים להצטבר ביולוגית ברקמת השד.
המקורות לפרבנים הינם רבים. ניתן למצוא פרבנים במגוון רחב של מוצרי טיפוח וקוסמטיקה אישיים, כמו גם בתרופות. עם זאת, נראה כי המסלול העורי היא הצורה החשובה ביותר של החדירה. במאמר המערכת פיליפ הארווי ודוד אוורט מסבירים מדוע:
“… [T] המסלול העורי נחשב לחשיפה הסבירה יותר כאשר אסטרים שלמים מזוהים. כאשר הפרבנים נכנסים דרך הפה המערכת המטבולית והפעילות בכבד גורמת לפירוק שלהם ל – P-hydroxybenzoic , לכן החשיפה העורית היא החשיפה הסבירה כאשר ידוע שפרבנים חודרים דרך העור ולא מתפרקים. Ishiwatrai et.al. (2007) הראה שפרבנים חודרים דרך העור ונשארים ללא פירוק בעור.
הבטיחות של פרבנים מעולם לא הוכחה …
מדהים ככל שזה נשמע, למרות שפרבנים משמשים במגוון כה רחב של מוצרים, הטוקסיקולוגיה (רעילות) של חומרים כימיים אלה בקושי נחקרה. יש חוסר מוחלט של מחקרי רעילות מודרניים על מרכיבים אלה, ועל פי מאמר המערכת לא קיים מחקר אחד על ה- carcinogenity של הפרבנים שעומד בדרישות הרגולריטריות הקיימות.החוקרים מציינים כי מחקר אחד על עכברים משנת 1956 משמש עדיין “ככלי הערכה מרכזי שעליו הוכחה בטיחות האדם”!?
הם כותבים: “זה עשוי להיות מקובל כאשר עוסקים בכימיקלים מסוימים שבהם קיימת חשיפה מוגבלת של אנשים, אבל לא עבור כימיקלים כגון פרבנים שלהם נחשפת אוכלוסייה גדולה, ואשר מראים ריכוזי רקמות משמעותיים”, יתר על כן, כמעט כל המחקרי רעילות מבוססים על חשיפה דרך הפה כלומר, הערכת הסיכונים, על פי הארווי אוורט, הם הערכה בלבד ללא שום חיזוקים מדעיים מספקים.
הפעילות האסטרוגנית של פרבנים’ אסטרוגנים, בין אם סינטטים או טבעיים הם גורם הסיכון העיקרי לסרטן השד. כ-20 מחקרים שונים קבעו כי לפרבנים יש פעילות אסטרוגנית, מה שהופך אותם רלוונטים כשמדובר בסרטן שרגיש לאסטרוגן. תירוץ נפוץ הבא להגן על היעדר מחקרים על הפרבנים, הוא שפעילות הפרבנים חלשה במונחים של עוצמה. לדוגמה, propylparaben ו butylparben הם כ-30,000 ו-10,000 חלשים יחסית לאסטרדיול, בהתאמה.
“עם זאת, אסטרדיול קיים ברקמת השד בכמויות זעירות מאוד. הריכוזים של פרבנים שנימצאו ברקמות החולות היו פי מיליון מאשר ריכוז האסטרדיול ולכן גם בהתחשב בפעילות החלשה יותר שלהם, במקרה זה הכמות משמעותית יותר” הארווי ואוורט
אבל זה לא הכל. מחקר מ- 2011 דיווח כי methylparaben גורם לתאי שד אנושיים להיות עמידים יותר בפני אפופטוזיס (הרס טבעי של תאים), אשר, על פי המחברים יכול לספק את הבסיס המולקולרי של התפשטות גידול ממאיר. הארווי אוורט גם מצטטים מחקר אחר משנת 2007, אשר מצא כי propylparaben ו- butylparben עלולים לגרום נזק ל- DNA.
עלייה בסרטן השד – צפוי קשר למקורות כימיים
הארווי אוורט משערים שהכימיקלים במוצרי טיפוח עשויים להזיק לבריאות שלך ולתרום לסרטן השד ומבססים זאת על שתי תצפיות מרכזיות:שיעורי סרטן השד גדל בעשורים האחרונים, בקורלציה עם גורמי סגנון חיים רבים אשר עברו שינוי משמעותי במשך הזמן הזה כמו תזונה, השמנה, שימוש במוצרי טיפוח המכילים כימיקלים לא בדוקים ועוד. גידולים ממוקמים באופן לא פרופורציונלי ברבע העליון החיצוני של השד, וגידולים רבים יותר נמצאים בשד השמאלי, מה שמראה שזה יכול להיות קשור למוצרים הנמרחים על העור באזורים אלה (רוב האנשים הם ימניים, מה שיכול להפוך את המריחה בצד שמאל יותר משמעותית מאשר בימין)
לדעתי, אחת מתצפיות המפתח של הארווי אוורט היא:
האמירה שאין ראיות כי מוצרי טיפוח כ- antiperspirants או דיאודורנטים קשורים לסרטן השד “הוא נכון טכנית, אבל רק בגלל שלא נערכו כל מחקרים על מנת לחקור את כל קשרי הגומלין. טענות אלה מספקות ביטחון שווא ומסתירות את חוסר הראיות והידע האמפירי בנושא”.
אלומיניום מרכיב נוסף מקדם סרטן ב- antiperspirants
antiperspirants עובדים על ידי סתימה וחסימה של נקבוביות הזיעה כאשר המרכיב הפעיל הוא אלומיניום. זה לא רק חוסם את אחד המסלולים של הגוף לסילוק רעלים, אבל זה מעלה שאלות לגבי לאן מתכות אלה הולכות לאחר שאתה מורח אותם.כמו פרבנים, גם מלחי אלומיניום יכולים לחקות אסטרוגן, ממש כמו במחקר המוצג, מחקרים קודמים הראו כי אלומיניום נספג ונשאר ברקמות השד(4) . החוקרים הציעו להשתמש בעלייה ברמות של אלומיניום כסמן ביולוגי לזיהוי נשים בסיכון גבוה לפתח סרטן שד.
מלחי אלומיניום יכולים להוות עד כ-25% מנפח של antiperspirants מסוימים, וכן סקירה של מקורות נפוצים של חשיפה לאלומיניום עבור בני אדם מצאו כי שימוש ב-antiperspirant יכול להגדיל באופן משמעותי את כמות האלומיניום הנספג על ידי הגוף. על פי הסקירה, לאחר יישום בבית-שחי אחד של antiperspirant, עד 0.012% אלומיניום יכול להיספג (5 ). זה אולי לא נשמע הרבה, עד שמכפילים את זה בפעם-פעמיים ביום למשך תקופה ארוכה מהחיים, מה שמצטבר לחשיפה מאסיבית לרעל אלומיניום שלא אמור להיות בגוף שלך. אלומיניום עלול להיות יותר רעיל מכספית ומלבד החיסונים ה-antiperspirant שלך עשוי להיות המקור הגדול ביותר שלך לחשיפה למתכת רעילה זו!
דאודורנט קריסטל
פעמים רבות אנשים מודעים קונים דאודורנט טבעי על מנת להימנע מאלומיניום – “קריסטל” דיאודורנט, לעיתים קרובות טוענים שהוא ללא אלומיניום. אבל רוב הדאודורנטים קריסטל מכילים חומר הידוע בשם בשם אלום, הנפוץ ביותר הוא אלום אשלגן, הידוע גם בשם סולפט אלומיניום אשלגן potassium aluminum sulfate.יש הטוענים שאלום מורכב ממולקולות גדולות מדי על מנת להיספג לעור, אך מולקולות אלו מתפרקות לחומצה גופרתית ואלומיניום במגע עם מים תוך עיכוב צמיחה של חיידקים גורמי ריח, וגם בהם יש אלומיניום בכמות רבה.
מה אפשר לעשות כדי למנוע סרטן השד?
מלבד סרטן העור, סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בארה”ב. למרבה הצער, בעוד האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן מעודדת נשים להגיע לממוגרפיה, הם לא עושים מספיק כדי להפיץ את השמועה על הדרכים הרבות בהן נשים יכולות לסייע במניעת סרטן השד מלכתחילה. אסטרטגיות החיים הבאות יעזרו להוריד את הסיכון לסרטן השד:- להפחית באופן משמעותי את רמת הסוכר שלך וצריכת הפרוקטוז. נרמול רמות האינסולין שלך על ידי הימנעות מסוכר פרוקטוז הוא אחד המעשים הטובים ביותר שניתן לנקוט כדי להקטין את הסיכון לסרטן. למרבה הצער, מעט מהאונקולוגים מיישמים את הידע הזה היום. המרכז לסרטן של אמריקה הוא אחד מהיוצאים מהכלל, בהם אמצעים תזונתיים מחמירים הכלולים בתוכנית שלהם לטיפול בסרטן. פרוקטוז הוא מסוכן במיוחד, כפי שמראה מחקר זה בפרוקטוז באמת מאיץ את צמיחת הסרטן.
- לדאוג לריכוז ויטמין D אופטימלי . באופן אידיאלי הוא צריך להיות מעל 50 ng / ml, אך רמות של 70-100 ng / mL יכולים להקטין באופן משמעותי את הסיכון לסרטן. חשיפה יומיומית זהירה לשמש היא הדרך היעילה ביותר להעלות את כמות הויטמין D ובמידה שזה לא מספק ניתן להשתמש בתוספי מזון.
- שמרו על משקל גוף בריא. זה יבוא באופן טבעי כאשר אתה מתחיל לאכול נכון לסוג התזונה שלך ועל ידי פעילות גופנית. חשוב לרדת ממשקל עודף, כי אסטרוגן מיוצר ברקמת שומן.
- שמור על ריכוז אומגה 3, מחסור בו עלול להיות קשור לעלייה בסיכון לסרטן.
- להניק באופן בלעדי לתקופה של עד שישה חודשים. מחקרים מראים כי הנקה כזו יכולה להקטין את הסיכון לסרטן השד.
- להיזהר מרמות יתר של ברזל. מאוד נפוץ שנשים עם המנופאוזה (פסקת המחזור) מגיעות לריכוזי ברזל גבוהים מאוד. ברזל בעודף הוא גורם מחמצן רב עוצמה שעלול להעלות את כמות הרדיקלים החופשיים ולהעלות את הסיכון לסרטן. אז אם את אישה לאחר גיל המעבר יש לבדוק את רמת הפריטין בדם ואם הוא גבוה מידי או אם ריכוז הברזל גבוה מידי אפשר לתרום דם על מנת להפחית אותו.
מקורות:
- Journal of Applied Toxicology January 12, 2012: 32(3); 219-232 – מאמר אצל ד”ר מרקולה
- Journal of Applied Toxicology February 1, 2012: 32(5); 305-309
- Journal of Applied Toxicology January 12, 2012: 32(3); 219-232 – Journal of Applied Toxicology April 2011: 31(3):262-9.
- Pharmacology and Toxicology April 2001: 88(4):159-67
לבנדר כרכור – נעורים 45 חנות מפעל, מרכז מבקרים